יזמות טכנולוגית · כיתות ד׳–ט׳ · מפגש 4 · 90 דקות
▶ פתח במקרןקלט, בקר ופלט: הכירו את Micro:bit
איך מכשירים "מחליטים" מה לעשות, והתוכניות הראשונות שלנו
מטרת המפגש
היכרות עם עקרונות הפעולה של מערכות טכנולוגיות באמצעות המושגים קלט, בקר ופלט, והיכרות ראשונית עם Micro:bit כמחשב זעיר שאפשר לתכנת. התלמידים מתנסים בסביבת התכנות ומכירים פקודות בסיסיות בבלוקים.
מיומנויות נרכשות
חשיבה מערכתית, חשיבה לוגית, פתרון בעיות, זיהוי קלט ופלט, הבנת תהליכים, אוריינות טכנולוגית, תכנות בסיסי, ניסוי וטעייה, עבודה עצמאית ועבודת צוות.
התוצר במפגש
תוצר גשמי ודיגיטלי: תוכניות ראשונות שנכתבו בסביבת התכנות של Micro:bit ומציגות מספרים, טקסט ואייקונים על המכשיר.
המסר המרכזי
מכשירים טכנולוגיים לא "יודעים" מה לעשות באופן קסום. בדרך כלל יש במערכת תהליך של קלט ← עיבוד והחלטה ← פלט. דלת אוטומטית: חיישן מזהה אדם, הבקר מעבד את המידע, והדלת נפתחת. מזגן: חיישן טמפרטורה מודד, הבקר משווה לערך הרצוי, והמזגן מקרר או מחמם.
מהלך המפגש
| דקות | חלק | משך | סידור | ציוד | |
|---|---|---|---|---|---|
| 0–10 | פתיחה מה גורם למוצרים להחליט מה לעשות? | 10 דק׳ | ישיבה מול הלוח | מצגת | הקרן |
| 10–20 | חלק תיאורטי מה זה בקר? המודל קלט ← בקר ← פלט | 10 דק׳ | יושבים מול המצגת | מצגת, לוח | הקרן |
| 20–30 | תרגול כיתתי קלט ופלט במכשירים | 10 דק׳ | ישיבה מול הלוח או השתתפות מהשולחנות | מצגת, לוח | הקרן |
| 30–37 | היכרות עם Micro:bit סרטון על Micro:bit | 7 דק׳ | יושבים מול המצגת | מצגת, סרטון | הקרן |
| 37–45 | חלק תיאורטי מהו Micro:bit? | 8 דק׳ | ישיבה מול הלוח | Micro:bit פיזי, מצגת | הקרן |
| 45–55 | תכנות מה הקשר בין Micro:bit לתכנות? פותחים את סביבת התכנות | 10 דק׳ | תלמידים מול מחשבים | מחשבים, מקרן, סביבת התכנות | הקרן |
| 55–80 | עבודה מעשית פקודות בסיסיות: on start, show number, show string, show icon | 25 דק׳ | עבודה בזוגות, מחשב לכל זוג, קבוצות סביב שולחנות | Micro:bit, מחשבים, כבלים, סביבת התכנות | הקרן |
| 80–90 | סיכום חזרה על קלט ← בקר ← פלט ועל מה שלמדנו על Micro:bit | 10 דק׳ | יושבים מול הלוח | מצגת, Micro:bit | הקרן |
רשימת ציוד לפני המפגש
חומרי עזר
חסר באתר
הפריטים האלה מוזכרים במערך אבל לא נכללו במקורות. כדאי להכין אותם לפני המפגש.
- מצגת המפגש. היא קיימת ב-Canva אצל צוות גלילטק, אבל במקור יש רק קישור עריכה, ולכן הוא לא פורסם באתר. כדאי לבקש מהצוות קישור צפייה.
- הסרטון על Micro:bit
- תמונות המכשירים לפתיחה
דגשים למדריך לפי חלקי המפגש
פתיחה: מה גורם למוצרים להחליט מה לעשות?
- מציגים תמונות של מגוון מוצרים ומכשירים, ושואלים: "מה גורם להם לדעת מה לעשות?"
- לא נותנים מיד את המושג "בקר". נותנים לתלמידים להעלות השערות ולהסביר כיצד המכשירים "מקבלים החלטות".
- אחרי שעולים רעיונות שואלים: "יש משהו משותף לכולם?" המטרה היא להגיע למסקנה שבמכשירים רבים יש מערכת שמקבלת מידע, מעבדת אותו ומפעילה פעולה. רק אז מציגים את המושג בקר.
חלק תיאורטי: מה זה בקר? המודל קלט ← בקר ← פלט
- מסבירים שבקר הוא רכיב שמקבל מידע מהסביבה, מעבד אותו ומפעיל פעולה בהתאם.
- משתמשים בשפה פשוטה ומחברים לדוגמאות שהתלמידים כבר העלו.
- דוגמאות לקלט: לחיצה על כפתור, טמפרטורה, אור, תנועה, מרחק, קול. דוגמאות לפלט: הדלקת אור, השמעת צליל, פתיחת דלת, הצגת מספר, הפעלת מנוע.
- לא נכנסים בשלב הזה להסברים טכניים מורכבים. המטרה היא מודל חשיבה פשוט שישמש אותם בהמשך.
תרגול כיתתי: קלט ופלט במכשירים
- מציגים מכשירים שונים, והתלמידים מזהים עבור כל אחד מהו הקלט ומהו הפלט.
- חשוב להדגיש: קלט הוא מידע שנכנס למערכת, ופלט הוא התגובה או הפעולה שיוצאת ממנה.
- דלת אוטומטית: חיישן מזהה אדם ← הבקר מעבד ← הדלת נפתחת. מזגן: חיישן טמפרטורה ← הבקר משווה לערך הרצוי ← המזגן מקרר או מחמם. רמזור: תזמון ← הבקר מפעיל תוכנית ← האורות משתנים.
היכרות עם Micro:bit: סרטון על Micro:bit
- אחרי הסרטון שואלים: "מה זיהיתם?" ו"מה ה-Micro:bit יכול לעשות?"
- מחברים בין הסרטון לבין מודל הקלט, העיבוד והפלט שנלמד קודם.
- כאן חוזרים לשאלה מסוף המפגש הקודם: "זוכרים את הדבר המסתורי שחילקנו לכם?" ועכשיו מגלים: זה Micro:bit.
חלק תיאורטי: מהו Micro:bit?
- מסבירים שה-Micro:bit הוא מחשב זעיר שאפשר לתכנת, ושהוא יכול לקבל מידע ולהגיב אליו.
- מומלץ להחזיק Micro:bit אמיתי ולהצביע על הרכיבים שעליהם מדברים: כפתורים, מטריצת נורות LED, חיישנים ורכיבי קלט, חיבורי הפינים.
- אין צורך להעמיק עדיין בכל הרכיבים.
תכנות: מה הקשר בין Micro:bit לתכנות? פותחים את סביבת התכנות
- המסר המרכזי: "אם ה-Micro:bit הוא מחשב, איך אנחנו אומרים לו מה לעשות?" התשובה: באמצעות תוכנית, שהיא רצף של הוראות.
- דוגמה: "כשמתחילים את התוכנית, הצג את המספר 5." כך מגיעים לבלוק on start: ההוראות שבתוכו מופעלות כשהתוכנית מתחילה.
- פותחים את סביבת התכנות ומכירים את הממשק ואת העבודה בבלוקים. מדגימים על המקרן במקביל לעבודה של התלמידים.
עבודה מעשית: פקודות בסיסיות: on start, show number, show string, show icon
- המדריך מדגים כל פקודה, ואחר כך התלמידים יוצרים בעצמם תוכניות פשוטות ומפעילים אותן על ה-Micro:bit או בסימולטור.
- show number מציגה מספר על מטריצת ה-LED. אפשר לבקש: "הציגו את המספר של הגיל שלכם", ואז "שנו אותו למספר אחר". show string מציגה טקסט, למשל HELLO או השם שלהם. show icon מציגה אייקון מוכן.
- אחרי כל בלוק נותנים משימת חקר קטנה ולא רק מבקשים להעתיק: "תצליחו לגרום ל-Micro:bit להציג שלושה דברים שונים ברצף?", "מה יקרה אם תשימו שני בלוקים של show number זה אחרי זה?", "מה יקרה אם תחליפו את סדר הבלוקים?"
- כך התלמידים מתחילים להבין שסדר ההוראות משפיע על ההתנהגות של המערכת. מעודדים ניסוי ושינוי של הקוד: מספרים, טקסטים ואייקונים שונים.
סיכום: חזרה על קלט ← בקר ← פלט ועל מה שלמדנו על Micro:bit
- שאלה מסכמת: "מה אנחנו צריכים להגיד ל-Micro:bit כדי שהוא ידע מה לעשות?"
- יוצרים ציפייה: "היום למדנו איך לתת ל-Micro:bit הוראות. במפגשים הבאים נלמד איך לגרום לו לא רק להציג דברים, אלא גם לקבל מידע מהעולם סביבו ולהגיב אליו."
- כך התלמידים מתחילים לראות את החיבור: הבעיה של חזי ← מערכת חישה ← קלט ל-Micro:bit ← עיבוד ← פלט ← פתרון טכנולוגי.
דף הערות למדריך
שאלות שאפשר לשאול במהלך העבודה
- מה ביקשתם מה-Micro:bit לעשות?
- מה קרה בפועל?
- למה לדעתכם זה קרה?
- איזה בלוק אחראי על הפעולה?
- מה יקרה אם נשנה את המספר?
- מה יקרה אם נשנה את סדר הבלוקים?
- איך אפשר לגרום ל-Micro:bit לעשות משהו אחר?
הודעה להורים
ההודעה מוכנה לשליחה בוואטסאפ. אפשר לשנות אותה כרצונכם.